Catriel Lev's Blog: VeHaShalom VeHaEmmet

Welcome to my blog; enjoy the posts!
Catriel Lev
כתריאל לב


תוכנית למהגרים אפריקנים בישראל שהיא גם מציאותית וגם אנושית


הרעיונות שאני רושם כאן נוגעים ללב הענין, והם גם יצירתיים בדרך שלא ראיתי עד כה בויכוח בנושא זה. אני משתמש במונח "מהגרים" כדי לא להיגרר לתת-ויכוח בין אלה שקוראים לאנשים אלה "פליטים" לבין אלה שקוראים להם "מסתננים"; הואיל ולא משנה איך תקרא להם, יש להם זכות לחיים וחירות, אך הם לא חייבים לגור דווקא בישראל.

אני מבקש מכולם להעביר את הרעיונות האלה הלאה, לאנשים אחרים שאולי יוכלו להשפיע על ממשלתנו לאמץ את הרעיונות בצורה מציאותית; לדעתי, זה יפעל לטובתנו בהרבה מישורים.

הנקודות שאני מנסה להביא לידיעת כמה שיותר אנשים, במיוחד חברי כנסת (ושרים בממשלתנו) הן:

1. אני ממליץ לקלוט, אך רק זמנית, את כל מי שבורח מהחיילים המצריים וממדינות האחרות באפריקה. אבל, כמדינה עם אמצעים מוגבלים, והמיועדת לעם היהודי, עלינו להיות רק "תחנת בריחה" לפליטים, מהגרים ומסתננים אלה, הואיל ואינם יכולים לברוח לארה"ב או יפן שהן מדינות רחוקות מאוד מארץ מוצאם. ובסוף, אחרי שהות קצרה בישראל הם צריכים להיקלט על ידי מדינות עשירות יותר הדואגים להשמיע מבוקר עד ערב את רצונם לעזור לפליטים מכל מיני סוגים.

2. כל זה אינו מחייב אותנו לקלוט אותם כאזרחים או תושבים קבועים בארצנו! אנחנו רק צריכים להציל אותם מלמות מיריות החיילים המצרים, להיות תחנת ביניים עבורם למשך זמן קצר (אני מציע ששה חודשים), ולכוון אותם למדינות יותר עשירות (שרבות מהן מחפשות ידיים עובדות ממילא) שיקבלו אותם כתושבי קבע.

3. אנחנו גם מרווחים יחסי ציבור חיוביים מביצוע תוכנית כזאת, כי אנחנו מדגישים שרוצים להציל את כולם, וחלק גדול מהם הם אנשים שחורים (רבים מהם נוצרים) הבורחים ממשטרים מוסלמיים טוטליטאריים.

4. רבים מאלה שאינם מוגדרים רשמית כפליטים בורחים ממחסרים כלכליים קיצוניים בארצות מוצאם (שנגרמו, בדרך כלל, על ידי אגירת עושר המדינה על ידי האליטות שאינן משחררות לציבור הפשוט מספיק אמצעים כדי לחיות בכבוד), ולכן, אם הם ברחו אלינו, כרחמנים בני רחמנים, אל לנו לסרב לקבל אותם זמנית, כי הם עלולים, בכל זאת, למות בארצות מוצאם. לכן, לא כדאי לבזבז זמן על דיונים על הסטאטוס הרשמי של מהגרים אלה, כי מדינתנו תהיה רק תחנת ביניים עבורם כדי להציל אותם ממצב עגום בארצותיהם.

5. אם נסרב לקבל את האנשים האלה ניראה באור מאוד לא חיובי (גם אם יש הצדקה מסוימת לסרב לקלוט חלק מהם); אז למה לא להפוך את המצב להעמיד את המדינות העשירות יותר למבחן אם הם באמת מוכנים להציל פליטים בפועל. אנחנו מדינה אידיאליסטית הרוצה להציל אנשים, אך אין לנו את האמצעים לקלוט את כולם בדרך קבע, ולכן אנחנו דורשים שמדינות עשירות יותר יעשו את חלקם בצורה פעילה!

אין סיבה שגרמניה, ונצואלה, ברזיל, יפן, אוסטרליה, ואחרים (כולל ארה"ב), לא יקלטו את הבורחים האלה שאנחנו מצילים ממוות בידי החיילים המצרים. אני מודע לכך שרבים מהמדינות בעולם הם "צבועים" ולא מתכוונים באמת לעזור לפליטים, אך צריך להיות מספיק מדינות עשירות שיעשו מעשה חיובי בזה (אולי רובם יפעלו רק מתוך כך שיתביישו לסרב לתוכנית כזו של הצלת מאות אלפי אנשים, ואולי אפילו כמה מדינות יתמכו בכך מתוך כוונות טהורות), שיהיה אפשרי לפזר מהגרים אלה על פני התבל ולתת להם סיכוי לחיים טובים יותר מבלי להיות מוצפים כאן בישראל עם אלפי מהגרים שהם מעבר לאמצעים שלנו.

הצעתי כאן תוכנית חיובית ואנושית מאוד, שגם תדגיש כמה מדינת ישראל דואגת לחיי כל בני האדם בעולם. היא גם מציאותית ותוכל לעזור בפועל לאנשים הבורחים מהמדינות שבהן נולדו, וגם לעזור (לפחות במקצת) למאמץ יחסי הציבור שלנו בעולם מבלי לחייב אותנו לקלוט אנשים רבים שאין לנו את האמצעים לקלוט במדינת היהודים הקטנה.


אפשר לראות את פרטי התוכנית הזאת שלי באנגלית בכתובת: